דיני הירושה הם מערכת מסועפת של כללים משפטיים אשר קובעים את הגורל של נכסיו של אדם שנפטר – העיזבון. כל אדם נתקל בשלב מסוים בחייו במערכת דינים זו, ונדרש להסתייע בדרך כלל בייעוץ משפטי. ובליווי מקצועי. על מנת לדעת מה הן זכויותיו מכוח הדין בעיזבון של בן זוג, הורה או קרוב אחר.
ניתן לחלק את דיני הירושה, אשר קבועים רובם ככולם בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, לשני. חלקים מרכזיים:
כאמור, דיני הירושה על פי דין קבועים בפרק השני. לחוק, והם יחולו במקרה שבו המנוח לא השאיר צוואה תקפה. במקרים כאלה, החוק קובע הוראות לאופן. שבו תתחלק הירושה בין קרוביו של המנוח.
בירושה על פי דין, החלוקה היא לפי ענפים. ("פרנטלות") כאשר למנוח בן או בת זוג, הוא יקבל את המיטלטלין. שבדירת המגורים ואת הרכב המשפחתי.
רכוש בני הזוג מהווה 100%, כאשר לכל אחד מבני הזוג 50% מהרכוש המשותף. החלוקה לפי ענפים קובעת כי בן הזוג שנותר בחיים יירש מחצית מעיזבון המנוח. (25%) המחצית השנייה (25%) תחולק באופן שווה בין הילדים. במקרה שבו הילדים נפטרו, היורשים הטבעיים הם הנכדים, או ההורים בחלוקה שווה ביניהם.
ענף נוסף מתייחס לאפשרות בה אין לבני הזוג ילדים. במקרה זה בן הזוג יקבל שני שליש מהעיזבון. והשליש הנוסף יתחלק בין האחים, האחיינים או הסבים.
במקרה זה, את דירת המגורים יירש בן הזוג הנותר בחיים בשלמותה. סעיף 11(2) סיפא קובע: "בלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן זוג נשוי. לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה. או חלקה, בעיזבון, ייטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר בשאר העזבון".
לפי סעיף 55 לחוק, ידוע בציבור יירש את חלקו של בן זוג בעיזבון, בדיוק כמו במקרה שבו הזוג נשוי.
אם אין למוריש קרובי משפחה, בן הזוג ירש את המנוח במלואו. במקרה שבו למנוח לא היה בן/ת זוג. ולא היו לא קרובי משפחה, העיזבון כולו יעבור לרשות המדינה. (לאפוטרופוס הכללי).
ירון בן שי
דיני ירושה על פי צוואה יחולו במקרה שבו המנוח השאיר אחריו צוואה. תקפה, אשר משקפת את רצונו לגבי אופן חלוקת רכושו. דינים אלו נועדו כדי להבטיח כי הצוואה אכן משקפת את רצונו של המוריש בצורה אופטימלית. ניתן לערוך צוואה לבד. כמו כן, ניתן לעשות צוואה הדדית. (צוואה זוגית)
ישנן ארבע דרכים מרכזיות בהן ניתן לערוך צוואה: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה. בפני רשות וצוואה בעל פה. הדרך הנפוצה ביותר היא לערוך את הצוואה בפני עדים או בפני נוטריון.
לפי סעיף 20 לחוק, ניתן לערוך צוואה בכתב, כל עוד הצוואה נושאת את התאריך, נחתמת על ידי המצווה בפני שני. עדים, וזאת לאחר שאמר לעדים בפירוש שזוהי צוואתו. אדם שעורך צוואה בפני עדים צריך להבטיח ששני העדים אינם זוכים מכוח הצוואה. כמו כן, נדרשת חתימת העדים על הצוואה. אפשרות נוספת, הקבועה בסעיף 22, היא צוואה בפני רשות. – זוהי צוואה שניתן לעשות בעל פה או כתב, בפני גורם חיצוני. – נוטריון, שופט, רשם בית משפט, רשם לענייני ירושה או דיין בבית הדין הדתי. במקרה כזה, הגורם החיצוני יבטיח שהמצווה הבין את המשמעויות של הצוואה, והוא מצווה על אופן חלוקת העיזבון מתוך רצונו החופשי.
מלבד זאת, ניתן לערוך אף צוואה בכתב יד. – ככל שיש עליה תאריך וחתימה. כמו כן, ניתן לעשות צוואה בעל פה בפני שני עדים, אולם זאת רק במקרים בהם המצווה רואה את עצמו קרוב מאוד למוות. במקרה כזה, חייבים להיות שני עדים אשר יירשמו בזיכרון דברים את רצון המצווה. צוואה זו חייבת להיות מופקדת אצל הרשם לענייני ירושה בהקדם האפשרי. במידה והמצווה לא ילך לעולמו תוך 30 יום ממועד עריכתה, התוקף שלה יפקע בצורה אוטומטית.
סעיף 27 לחוק הירושה התשכ"ה-1965, קובע. כי לאדם יש חופש לצוות כל שהוא רוצה, ואין להגביל חירות זו. במקרים בהם יש חשש שהצוואה איננה משקפת את הרצון האותנטי של המצווה, בית המשפט עשוי לבטל את הצוואה. כך, למשל, במקרים בהם התרשם בית המשפט כי הצוואה נעשתה על בסיס איום או הכרח. או תחת השפעה בלתי הוגנת, תרמית או תחבולה. (סעיף 30 לחוק) גם במקרים שבהם הצוואה נעשתה בפני עדים בכתב, על פי הוראות סעיף 20, אך העדים זוכים מן הצוואה. במקרה שבו המצווה עצמו ביטל את הצוואה או ערך צוואה מאוחרת, הצוואה. המוקדמת שלו תתבטל. (סעיף 36 לחוק) כמו כן, במקרים בהם בית המשפט שוכנע כי מדובר בצוואה מזויפת, בסמכותו לבטלה.
במקרים שבהם לא נמצאה צוואה, ומקום הפטירה של הנפטר היה בישראל – ניתן להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה. או לבית הדין הדתי, במקרה שבו כל הצדדים מסכימים לניהול הליך חלוקת העיזבון בערכאה הדתית. במסגרת הגשת הבקשה, הרשם או בית הדין הדתי. יבררו ויוודאו שאכן ראוי לתת צו לחלוקת העיזבון, בהתאם לדין.
כיום, ניתן להגיש את הבקשה באופן מקוון דרך אתר האינטרנט של הרשם לענייני ירושה, והרשם מנפיק את הצו באופן ממוחשב. אז הצו נשלח לכל הגורמים הרלוונטיים לעניין – חברות ביטוח, בנקים, משרד החוץ, רשות המיסים, רשם. החברות, רשות מקרקעי ישראל, רשם המקרקעין, משרד התחבורה ועוד ועוד. יש לשלם שתי אגרות במסגרת הגשת הבקשה – אגרת פתיחת בקשה על סך כ-461 ₪. ואגרת הוצאות פרסום בעיתון על סך 130 ש"ח.
במקרים שבהם ישנה צוואה, יש להגיש בקשה לצו לקיום צוואה על מנת לתת לה. תוקף מחייב – שהוא צו שמעניק לצוואה תוקף המחייב גם צדדים שלישיים. (כמו בנקים או רשם המקרקעין) ומאפשר ליישם את הוראות הצוואה בפועל. הגשת בקשה לצו לקיום צוואה נעשית באופן דיגיטלי בצורה דומה, על ידי הרשם לענייני ירושה או בית הדין הדתי. כמו בקשה לצו ירושה, אף בקשה לצו לקיום צוואה כרוכה בתשלום שתי אגרות, ומתנהלת בצורה ממוחשבת לחלוטין תוך עדכון כל הצדדים הנוגעים בדבר.
לבקשה לצו לקיום צוואה יש לצרף, בין היתר, העתק. של הצוואה המקורית; תעודת פטירה (כאשר המנוח איננו אזרח. ישראלי) תצהירי הסתלקות של יורשים נוספים שוויתרו על חלקם בעיזבון. אם ישנם יורשים שנפטרו – את תעודת הפטירה שלהם
התנגדות לצוואה היא עניין קריטי המצריך פעמים רבות שיקול דעת ותיעוד מדויק. התנגדות לצוואה יכולה להתרחש מסיבות שונות. כשרות לצוות: אחת הסיבות הנפוצות לסכסוכי ירושה כנגד צוואה. היא הטענה כי למוריש חסרה היכולת הנפשית להבין את ההשלכות של מעשיו בעת עריכת הצוואה. זה יכול להיות בגלל גורמים כמו דמנציה, מחלת נפש או השפעה בלתי הוגנת. השפעה בלתי ראויה: עילה נוספת להתנגדות. היא טענה שהמוריש הושפע שלא כדין ממישהו בעת יצירת הצוואה. השפעה בלתי הוגנת מתרחשת כאשר אדם מפעיל לחץ או מתמרן את המוריש. עד לנקודה שבה הצוואה אינה מייצגת באמת את כוונותיו של המוריש. זיוף או הונאה: אם קיימות ראיות המצביעות. על כך שהצוואה היא זיוף או נוצרה באמצעי תרמית, הדבר מהווה עילה תקפה להתנגדות. זיוף חתימה או מצג שווא של עובדות הקשורות לצוואה עלולים להביא לפסילתה. טעויות או אי בהירות: במקרים מסוימים, צוואות עשויות להכיל טעויות. או אי בהירות שבגינן בלתי אפשרי לקבוע את כוונותיו האמיתיות של המוריש. ניתן להעלות סוגיות אלו כהתנגדויות בבית המשפט.
ההתעסקות בירושה תפגוש כל אדם ברגעים קשים ומורכבים בחייו, בהם הוא מאבד את היקר לו ביותר. על מנת להתנהל בסיטואציה מורכבת זו בצורה אחראית וזהירה. ולא לאבד חלק ניכר מזכויותיכם, מומלץ מאוד להיעזר בלווי מקצועי של עורך דין צוואות וירושות. אשר יבטיח לכם כי זכויותיכם יישמרו וכי לא תקופחו. אנו ממליצים לכם לפנות אלינו, משרד עו"ד ירון בן-שי, ולהסתייע בשירותים. משפטיים ברמה הגבוהה והמקצועית ביותר, המבוססים על ניסיון עתיר, יחס אישי והיכרות מעמיקה עם הדין.
