הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים

החוק מתייחס לשתי אפשרויות לביצוע הסכם חלוקת עיזבון. האחת, היא על ידי היורשים בינם לבין עצמם בהסכמה. והשנייה היא החלוקה על פי צו בית משפט. בית המשפט תמיד יעדיף כי החלוקה תתבצע בהסכמה מלאה ובאיזון בין זכויות היורשים. אם מונה מנהל עיזבון, הסמכות שלו היא להציע ליורשים הסדר חלוקה. אין הוא יכול לכפות עליהם דבר. לא זו אף זו, סעיף 110 (ב) לחוק קובע כי מנהל העיזבון יציע ליורשים תוכנית לחלוקת הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה. זאת בעוד שלבית משפט סמכות מלאה לחלק את העיזבון בין היורשים על אפם ועל חמתם, במקרה והם לא מגיעים להסכמות בנוגע לחלוקת העיזבון.

הסכם של חלוקת העיזבון לפני מות המוריש

סעיף 8(א) לחוק אינו אוסר עסקאות בעיזבון אלא אוסר עסקאות בירושה. בית המשפט מבחין בין עסקאות בירושה, שהן עסקאות שנעשות בין יורש עתידי לבין המצווה. לבין עסקאות בעיזבון, שהן עסקאות שנעשות בין היורשים. כלומר, לא ניתן לערוך הסכם מכול סוג שהוא. בין המצווה לבין היורשים העתידיים. אך בהחלט ניתן לערוך הסכם בין היורשים העתידיים.

הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים עתידיים (מבלי שהמוריש יודע על ההסכמות) הוא הסכם שניתן לערוך עוד בטרם פטירתו של המוריש.  עורכים הסכם מסוג זה כאשר עולה חשש כי המצווה יחלק. את רכושו בצורה לא שוויונית והיורשים רוצים למנוע סכסוך עתידי שיכול שייווצר. אם המוריש, בסופו של דבר, לא הוריש ליורשים שערכו את ההסכם. או אז הסכם זה לא ייכנס לתוקף.

בפסק דינם התקדימי בע"מ 8974/12 פלוני נ. פלוני. משנת 2014, קבעו כבוד השופטים ס' ג'ובראן, נ' הנדל ו- א' שהם שהסכם בין יורשים הוא הסכם תקף לכל דבר ועניין. ובכך סללו את הדרך לקיום הסכמים מסוג זה.

מהפסיקה עולה כי הסכם שנעשה בין היורשים לבין עצמם. ללא צירופו של המוריש, אינו פוגע בחופש הצוואה שלו.

הסכם חלוקה חלקית של העיזבון

ניתן לערוך גם הסכם חלוקה חלקית של העיזבון. בניגוד לצוואה, שמתייחסת לכול רכושו של המצווה. ההסכם יכול להתייחס רק לחלקים מסוימים מהעיזבון, אך לא יכולה להתייחס לנכסים שלא כלולים בעיזבון. ההסכם לא חייב לכלול את כל היורשים העתידיים. וכן אין חובה, בשלב עריכתו, ליידע אותם על קיומו. את ההסכם יש להציג רק בשלב חלוקת העיזבון, וזאת לאחר קבלת צו קיום צוואה.

אישורו של בית המשפט להסכם

בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה שמאשרת הסכם חלוקת עיזבון. כאשר העיזבון מנוהל על ידי יורשים ולא מונה מנהל עיזבון. ובהינתן שקיימת הסכמה מלאה בין הצדדים להסכם אינו טעון אישור בית משפט. על אף שאין חובה לעשות זאת, ניתן לפנות לבית המשפט. על מנת שייתן להסכם תוקף של פסק דין מכוח סעיף 3 (ג) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה.

תפקידו של מנהל עיזבון בהסכם החלוקה

מנהל עיזבון יכול להתמנות מטעם המצווה, שבחר בצוואה שלו. למנות אדם שינהל את חלוקת הירושה. או במקרים בהם היורשים לא מגיעים להסכמות, או שניהול העיזבון מורכב, יכול. בית המשפט למנות מנהל עיזבון. המנהל יכול להיות גם אחד מהיורשים עליו מסכימים כל הנוגעים בדבר. וכן יכול להיות אדם שלא יורש, אך מוסכם על כל היורשים.

תפקידו של מנהל העיזבון הוא לאתר את נכסיו של הנפטר. לשלם או לגבות חובות לטובת העיזבון. לאתר יורשים ולנהל את נכסי העיזבון. אשר דורשים ניהול שוטף.
בהקשר להסכם חלוקת העיזבון, על המנהל להציע מתווה לחלוקה, אך. אין הוא יכול לכפות את רצונו על היורשים.
כאשר מונה מנהל עיזבון, אין הוא רשאי לבצע פעולה של מכירת מקרקעין, אלא באישור בית משפט. זאת בשונה מחלוקת כספים. או מטלטלין, שאינם דורשים את אישור בית המשפט.

תיקון טעות בחלוקת העיזבון

ניתן לתקן טעות בחלוקת העיזבון במקרה שבו הנסיבות משתנות. החוק קובע כי גם אם כבר חולק העזבון. אם על פי הסכם בין היורשים ואם על פי צו בית המשפט. ומי מן היורשים גילה עובדות המראות ששומת נכס מנכסי העזבון הייתה מוטעית. או שתוקן או בוטל צו הירושה או צו הקיום שעל יסודם נעשתה החלוקה. יהיו חייבים היורשים שקיבלו יותר מהחלק שמגיע להם להחזיר את היתרה. לאלה שקיבלו פחות מחלקם. במקרה שבו הצדדים לא מגיעים להסכמה, יהיה זה בית המשפט שיקבע כיצד יתבצע ההחזר.

נקודות חשובות

בעת עריכת הסכם חלוקת עיזבון יש לשקול מגוון נושאים.

• כשההסכם כולל חלוקת מקרקעין, יש לשקול שיקולי מס ומיסוי מקרקעין.
• אין חובה שכול היורשים יהיו חלק מהסכם החלוקה.
• כאשר כול הצדדים להסכם מסכימים, אין צורך באישור בית המשפט להסכם.
• מומלץ לפנות לעורך דין, המנוסה בניסוח הסכמי חלוקת עיזבון. אשר יידע לגשר בין הצדדים ולדאוג כי ההסכם יכבד את רצון כול הצדדים לו. עורך הדין יידע להנחות אתכם בנושאי מיסוי מקרקעין, כך. שלא תצאו נפסדים מעצם עריכת ההסכם.