ירון בן-שי, משרד עורכי דין

מנהל עיזבון

מינוי מנהל עיזבון

החוק המסדיר את הכללים לניהול עזבונו של אדם לאחר מותו על ידי מנהל עיזבון הוא חוק הירושה, התשכ"ה-1965. העזבון כולל את כול הנכסים והממון שהותיר המנוח. סעיף 78 (א) לחוק הירושה מסמיך את בית המשפט למינויו. כזה שיהיה אחראי על כינוס נכסי העזבון, וזאת לבקשת "מעוניין בדבר". 

במקרים בהם מוריש מציין במפורש בצוואה שכתב אדם שהוא סומך על שיקול דעתו ויכולת הניהול שלו להיות מנהל עזבונו,. יגיש המבקש, במסגרת הבקשה לקיום צוואה, בקשה למינויו לרשם לענייני ירושה. הרשם מוסמך לאשר זאת רק אם כל הצדדים מסכימים על כך. במקרה שהבקשה לצו קיום צוואה/ירושה עברה לבית המשפט,. אזי הבקשה למינויו תידון במסגרת ההליך. יש לציין כי לרוב מכבדים את רצון המנוח וממנים את מנהל העיזבון שבחר,. אלא אם האדם הנבחר מסרב להתמנות לתפקיד, איננו כשיר לכך. או במקרה בו הגיעו למסקנה כי קיימות סיבות שמצדיקות את אי מינויו לתפקיד. 
כאשר אין הסכמה על זהות המנהל בית המשפט ימנה אדם ניטרלי לתפקיד. עימו היורשים ישתפו פעולה ושפעולותיו לא יעוררו מחלוקות ביחס למימוש העיזבון. אותו אדם יהא מחויב להתנהל בשקיפות וללא משוא פנים, ויהיה כפוף להוראות בית המשפט. מנהל העיזבון מחויב לדווח לאפוטרופוס הכללי על ניהול נכסי העיזבון וחלוקתם,. וזאת במועדים הקבועים לכך בחוק הירושה ובתקנות הירושה, תשנ"ח-1998.

מתי ימונה מנהל עיזבון?

חוק הירושה לא מחייב מינוי מנהל של העיזבון והיורשים רשאים לנהל את העיזבון ולחלק אותו כרצונם. וזאת בהנחה שישנה הסכמה בין היורשים בנוגע לאופן חלוקת העיזבון. ככל בית המשפט נמנע ממינוי כזה שכן הוא מסרבל את ההליך ומעמיס עלויות על כל הנוגעים בדבר. ולכן, כשצד כלשהו לצוואה מגיש בקשה להתמנות בעצמו לנהל את העיזבון, ואין חשש שהוא נגוע בחוסר תום לב. או שמא בקשתו מכילה שיקולים זרים שאין לקבל, למשל רצון לפגוע כלכלית במי מהיורשים ובזכויותיו. יאשר בית המשפט את מינויו.
אז מתי ימונה מנהל עיזבון על ידי בית המשפט? כאשר מתעוררות מחלוקות חריפות בין היורשים שלא מאפשרות להם לשתף פעולה ולחלק בעצמם את נכסי העיזבון. או כאשר ניהול נכסי העיזבון מורכב וחלוקתם מעוררת קשיים,. למשל, קיומם של נכסים בחו"ל או נכסים שהינם תאגידים. במקרים שישנם חובות כבדים כנגד העיזבון, או שמתעורר קושי באיתור כלל היורשים המוזכרים בצוואה. וגם במקרים בהם ישנם יורשים שאינם כשירים משפטית לרשת. כמו קטינים או בעלי מוגבלויות כהגדרתם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

כשרות להתמנות למנהל עיזבון

סעיף 79 לחוק הירושה מגדיר כי מנהל עיזבון יכול להיות, או יחיד, או תאגיד, או האפוטרופוס הכללי. אך אין פירוט באשר לכישוריו או ניסיונו של המתמנה. המחוקק סמך ידו על בית המשפט שידע לבחור באדום בעל כשירות לביצוע התפקיד. כאשר כול מינוי יידון לגופו של עניין ובהתאם לנסיבות.
מנהל יחיד יכול להיות גם אחד מהיורשים, כל עוד הוא תושב הארץ. ובית המשפט מצא שאין חשש כי יפעל בחוסר תום לב.
היתרון במינוי תאגיד לניהול עיזבון משום שבדרך כלל הוא בעל מומחיות בניהול, בעיקר של נכסים רבים. אך על מנת שבית המשפט יאשר תאגיד כבעל כשרות להתמנות לניהול עיזבון,. עליו לוודא כי גודלו של התאגיד לא ימנע ממנו לנהלו כראוי.
בפועל, לרוב מתמנה לתפקיד האדם שהמנוח ציין בצוואתו כמנהל של העיזבון שלו. במקרים אחרים, בית המשפט רשאי למנות לתפקיד מנהל העיזבון את אחד מהיורשים בצוואה, וזאת אך ורק אם לא קיים ניגוד עניינים בינו לבין שאר היורשים.

"בעל עניין" יכול להתנגד למינוי מנהל שמונה על ידי בית המשפט. ראה: ת"ע 109040/03 עיזבון המנוח ראובני רחמים ז"ל נ' אלינה בן דוד. אך לרוב, בית המשפט לא ייענה לבקשות מסוג זה, אלא אם מצא שיש טעם נפגם של ממש במינוי המנהל.

מנהל עיזבון זמני וקבוע

תפקידו של מנהל העיזבון הוא לכנס את כל הנכסים המופיעים בצוואתו של המנוח. – לאתר אותם, לאסוף אותם ולנהל את חלוקתם בין היורשים והנושים של המנוח. וכן לגבות חובות של חייבים למוריש (אם היו כאלה).
ישנם שני סוגים של מנהלי עיזבונות, קבוע וזמני.

    • מנהל עיזבון זמני

      מנהל עיזבון זמני ימונה במידה וקיים צורך מידי בטיפול בנכסי העיזבון מחשש העולה כי צדדים שלישיים או אף היורשים עצמם יעשו פעולות מיידיות אשר עלולות לפגוע בנכסי העיזבון. המנהל זמני מחזיק בתפקידו שישה חודשים עד למתן צו קיום צוואה או עד מתן צו ירושה. המטרה במינויו היא לכנס את נכסי העיזבון ולשמור עליהם. במקרים בהם סבור בית המשפט שבשל מחלוקות משמעותיות בין היורשים, בינם לבין עצמם. או במקרה בו ישנן אי הסכמות בין היורשים לבין הנושים של המנוח. אין מנוס ממינוי מנהל זמני.

    • מנהל עיזבון קבוע

      תוקף המינוי של מנהל קבוע יהיה לשנתיים ובית המשפט יכול להאריך מועד זה הקבוע בחוק לפי נסיבות העניין. שכן הוא נדרש להחזיק בתפקידו עד למועד סיום חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים והנושים של המנוח. סעיף 82 לחוק הירושה, קובע כי. "מנהל עיזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון,. לסלק את חובות העיזבון, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקוימת,. ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקוימת".

מנהל העיזבון כפוף להוראותיו של בית המשפט, ויעשה פעולות משפטיות ומנהליות ככול שיידרש.

פנו ישירות לעו"ד ירון בן-שי

תפקיד מנהל העיזבון

תפקיד מנהל העיזבון הוא תפקיד אמון שהוטל עליו על ידי בית המשפט. על המנהל קיים פיקוח הדוק של האפוטרופוס הכללי. והוא משמש כידו הארוכה של בית המשפט בטיפול בעיזבון הן מול יורשי והן מול נושי המנוח. את החובה הקבועה בסעיף 82 לחוק הירושה עליו לבצע תוך זמן סביר.

  • ניהול נכסי העיזבון.

    ראשית על המנהל לידע את כל הרשויות על היותו מנהל עזבונו של המוריש. עליו לאתר את כול רכושו, הונו ונכסיו של המוריש וכן של חובותיו. ולהגיש לאפוטרופוס הכללי דו"ח (פרטה) אודותם עד 60 יום מיום מינויו. מכוח סעיף 86 לחוק, מחויב המנהל להגיש לאפוטרופוס הכללי אחת לשנה דו"ח,. בו יפרט את פעולותיו בעניין העיזבון במהלך השנה.
    המנהל אף אחראי על השקעת כספים בהתאם להוראות תקנות הירושה,. (דרכים להשקעת כספי עיזבון), התש"ס-2000, על טיפול בנכסים מהעיזבון וכן על השכרתם או מכירתם.

  • תשלום חובות

    העיזבון מהווה למעשה שאריתו של המנוח. משכך הנושים של המנוח יכולים לתבוע את העיזבון לשם פירעון החובות שלו כלפיהם. על המנהל לפרסם הודעה לנושים בדבר קיומו של העיזבון ולברר את כל התביעות שהוגשו לעיזבון. וכן עליו לקבוע מנגנון מוסדר לסילוק תשלום החובות ולקדימויות שלהם.

  • חלוקת נכסים

    על המנהל לקיים את רצון המנוח, ולחלק את הנכסים ליורשים ולנושים לאחר שניתן צו קיום צוואה או צו ירושה. העיזבון יחולק בין היורשים רק לאחר פירעון חובותיו של העיזבון ושל מזונות העיזבון, אם קיימים. במקרים חריגים יכול בית המשפט לקבוע כי מקצת מהעיזבון יחולק ליורשים, עוד בטרם פירעון החובות. ניתן לערוך הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים. הסכם זה יכול לקבוע חלוקה שונה מזו שנקבעה בצוואה. 

  • אופן חלוקת הירושה

    באם קיימת צוואה, הירושה תחולק על פיה. אלא אם כן יסכימו היורשים לחלוקה אחרת. במקרה ואין הסכמה בין היורשים,. תפקידו של מנהל העיזבון הוא להציע תוכנית חלוקה אשר תהיה מקובלת על כול בעלי העניין.

  • סיום חלוקת העיזבון

    עד 30 יום מגמר חלוקת העיזבון, יגיש המנהל דו"ח סופי המפרט את החלוקה הסופית.

אחריותו של מנהל העיזבון

אחריות מנהל העיזבון היא לפעול באחריות ובתום לב בניהול נכסי העיזבון. המנהל נחשב כאישיות משפטית נפרדת מאישיות העיזבון,. והוא נושא באחריות על הפסד שנגרם עקב ניהולו.
ישנם שני תנאים אשר פוטרים את אותו מאחריות לנזק, והם,. הוא פעל בתום לב וכי הייתה כוונתו האמיתית למלא את תפקידו.
המנהל מחויב במתן ערבות להבטחת מילוי תפקידו, ולהפקיד בבית המשפט ערבות כספית או שעבוד נכסים. זאת על מנת לוודא כי היורשים והנושים של המוריש לא ייפגעו עקב רשלנות של מנהל העיזבון.
את הערובה יפקיד המנהל לטובת האפוטרופוס הכללי. ותנוסח כך שאם יימצא כי המנהל לא מילא את תפקידו ו/או לא עמד בחובתו,. הוא מתחייב לשלם סכום כסף בהתאם לשווי העיזבון. על אף שהערובה היא לטובת האפוטרופוס הכללי, הנהנים ממנה הם היורשים והנושים.

פיטורי מנהל עיזבון

סעיף 92 (ב) לחוק הירושה מתיר לבית המשפט להורות על פיטורי מנהל עיזבון, ביוזמתו או לבקשת "מעוניין בדבר". וזאת באם הוא לא מילא את תפקידו כראוי,. או מטעמים מיוחדים אחרים שמצדיקים את פיטוריו. הסיבות השכיחות ביותר לפיטורי המנהל המגיעות לפתחו של בית המשפט, הם יחסים עכורים בינו לבין היורשים. יחד עם זאת, יש לציין כי לבית המשפט יש שיקול דעת בבואו לפטר את המנהל. ברוב המקרים יעדיף להגביל את סמכויותיו ולהגביר את הפיקוח עליו תחת האפשרות של פיטוריו המלאים מתפקידו. המחוקק מעניק שיקול דעת רחב אך לא בלתי מוגבל לבית המשפט לפטר מנהל של עיזבון. אך לצורך כך עליו למצוא סיבה מהותית ומפורטת לפעולה חריגה זו. בתי המשפט לא נוטים לפטר מנהלי עיזבון, ולראייה, הפסיקה הדלה הקיימת בנושא.

פנייה ישירה
לעו"ד ירון בן-שי

עורך דין ירון בן-שי
יובהר, כי אין במאמר זה, אשר ניתן כשירות וולונטרי לציבור. כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית. ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד בעל ניסיון בתחום המשפטי הרלוונטי. ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא. כל פעולה שתעשה על פי המידע המוצג במאמר זה הינה על אחריות הקורא בלבד.

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן