צוואות הן זכות בסיסית של כל אדם. מקור המצווה הוא מהמשפט העברי, אשר מיסודו מקדש את כבוד האדם ורצונו. מסמך זה הוא המורשת של המצווה, שבו. הוא יכול להשאיר את חותמו ולקבוע כיצד ייזכר על ידי הקרובים לו. צוואות מטבען הן רגשיות, ייצריות, אוהבות ולעיתים נקמניות, ואמנם מדובר. בנושא שלא הכי נעים לחשוב עליו, אך לכל אדם ישנם נכסים אשר אותם. ירצה להוריש ליקרים לו מכל, לאחר מותו. הירושה מחולקת, מן הסתם, כאשר בעל הנכסים כבר נפטר ולא ניתן לברר איתו באשר לכוונתו המדויקת. ולכן, הדין מאפשר. לכל אדם לנסח צוואה שבה הוא קובע כיצד יתחלק רכושו לאחר מותו.
צוואה היא מסמך משפטי המפרט כיצד יחולקו נכסיו של אדם לאחר פטירתו. זהו כלי חשוב להבטחת ביצוע רצונותיו של אדם, תוך שמירה על משפחתו והיקרים לו. בדרך כלל – אך לא תמיד – בעת עריכת הצוואה, ימנה עורך הצוואה מנהל עיזבון. הוא יהיה האחראי על ביצוע ההוראות בצוואה וחלוקת הנכסים לפי רצונו של המוריש. בצוואתו המוריש ימנה מוטבים, שהם האנשים או הגופים שיקבלו את הנכסים.
מדובר במסמך משפטי מורכב וחשוב מאין כמוהו. משום שאם תהיינה בעיות בניסוחה או בפרטים הטכניים הנוגעים אליה, הן יצוצו רק לאחר מות המצווה. על כן חשוב לדייק ולהקפיד על כל מילה ומילה בצוואה. עליה לעמוד בהוראות הצורניות והמהותיות המוגדרות בחוק הירושה. וזאת על מנת להימנע מבעיות להתעורר בעת מימושה. (ע"א 2622/90 אברהם שני נ' איסר לרמר ואח')
במסגרת הצוואה, מעבר לזהות היורשים ופירוט הנכסים, ניתן. לציין גם את ההתנהלות הרצויה עם יורשים קטינים. זאת על ידי מינוי אפוטרופוס שישמור על הנכסים והכספים המצווים להם. בנוסף, המצווה יכול להתנות מה יקרה עם נכסים שמצווים לכל יורש במקרה ימות לפני המוריש. וזאת ככל שהחלוקה הקבועה בחוק הירושה אינה מספקת בעיניו.
ניתן לשנות או לבטל צוואות בכל עת. כל עוד המצווה עדיין חי ועריכת הצוואה החדשה עומדת בתנאים הקבועים בחוק. הצוואה העדכנית ביותר שערך המצווה – היא זו המכריעה, גם אם ערך לפניה צוואות אחרות. צוואה זו תגבור גם על צוואות אחרות שנערכו אחריה- צוואות. שאינן עומדות בדרישות החוק, אף אם הן מביעות כוונות שונות ממנה.
על מנת שצוואות יהיו בעלות תוקף משפטי מחייב, עליהן. לעמוד גם בדרישות פורמליות מסוימות על מנת שיהיו תקפות. דרישות אלו משתנות בהתאם לסוג הצוואה, כפי שיפורט בהמשך. אך בכל מקרה, נדרשת כשירות משפטית מצד המצווה. לפי החוק, כל עוד המצווה לא הוכרז כפסול דין על ידי מערכת המשפט הוא כשיר להכין צוואה וצוואתו תהא תקפה.
צוואה בכתב יד היא סוג של צוואה, שהמיוחד בה הוא שהיא נכתבת בכתב ידו של המצווה. היתרון של צוואה בכתב יד הוא שהיא ניתנת לעריכה .גם ללא נוכחותם של עדים, כנדרש בסוגים אחרים של צוואות. בנוסף, גם לא נדרשת נוכחותו של עורך דין. הקלה זו משמעותית במיוחד ויכולה לחסוך זמן ומשאבים רבים, למי שלא זקוק לייעוץ משפטי בעריכת הצוואה.
צוואה בכתב יד צריכה להיכתב כולה בכתב היד של המצווה ונדרשת חתימתו עליה. כמו כן, יש לציין על הצוואה את תאריך עריכתה. כאשר גם ציון התאריך חייב להיות כתוב בכתב ידו של המצווה. אם לא נעשה כך בדיוק, צוואה זו לא תחשב כצוואה בכתב יד, על כל המשתמע מכך. (ד"נ 40/80 קניג נ' כהן)
יתרונותיה של צוואה בכתב יד הם, למעשה, חרב פיפיות, שכן אלו גם מהוות את חסרונותיה. היעדר העדים עלול להחליש את כוח תוקפה של הצוואה. למישהו המעוניין לערער על הצוואה, יהיה קל יותר במקרה בו אין עדים שיכולים לסתור את דבריו.
גם חוסר הנוכחות של עורך דין יכולה לבוא לרעת עורך הצוואה. משום שמדובר במסמך שייקרא רק כאשר המצווה כבר נפטר, יש להקפיד על עריכתו באופן דקדקני. וזאת תוך שמירה על ניסוח מדויק ככל האפשר. עורך דין מנוסה יידע לעזור למצווה בדברים אלו בדיוק.
צוואה בעל פה באה לענות על צורך מאד ספציפי של מצווים במקרים מסוימים בלבד. ככלל, צוואה צריכה להיעשות בכתב .על מנת שרצון המוריש יהיה ברור כמה שניתן למנהל העיזבון וליורשים. ואם זה מתדרדר לכך- אז שיהיה ברור גם לבית המשפט.
צוואה בעל פה נועדה לאפשר למצווה שנמצא בימיו האחרונים, לעשות צוואה לפני שיהיה מאוחר מדי. וכך להצליח להגשים את רצונו ולהשלים את עריכת הצוואה כמה שיותר מהר ובקלות. עם זאת, בשל היות הצוואה בעל פה יחסית "חלשה", ישנם כמה תנאים ודרישות לצורך עריכתה.
ראשית, יש לצוות את הצוואה בפני שני עדים, ושעדים אלו יבינו את שפתו של המצווה. תפקידם של העדים הוא לרשום את הצוואה מפיו של המצווה באופן הכי מדויק שהם יכולים. על העדים לחתום על המסמך שעליו כתבו את דברי המוריש, כפי שנאמרו. ולאחר מכן עליהם להפקיד את הצוואה בידי רשם הירושה.
חשוב לשים לב כי בשונה מצוואות אחרות, שתקפות כול עוד אין צוואה אחרת המבטלת אותן. צוואה בעל פה הינה בעלת תאריך תפוגה. חודש לאחר עריכתה, ככל שהמצווה לא נפטר, היא מאבדת מתוקפה.
צוואה בעדים היא צוואה שנערכת בנוכחותם של שני עדים. נוכחות העדים במעמד עריכת הצוואה באה לחזק את תוקפה ומעמדה של הצוואה. אחת מדרכי הערעור הקלאסיות על תוקפה של צוואה הוא ערעור על נסיבות עריכתה. אדם המערער על הצוואה יכול לטעון שנערכה שלא מרצונו החופשי של המצווה אלא בכפיה. במקרה כזה, יוכלו העדים לצוואה לסתור טענתו. סוג זה של צוואה מעוגן בסעיף 20 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.
עדים יוכלו להיות רק בגירים (מעל גיל 18) אשר אינם פסולי דין. ואשר הם או בני זוגם אינם חלק מהנהנים מהצוואה. מטרתה של הוראה זו היא להגן על המצווה מעד הלוחץ עליו לפעול כנגד כוונתו.ולהוריש לו נכסים שלא מרצונו החופשי. דרישת החוק לכך שהעדים יהיו נקיים מאינטרס בצוואה באה כדי לחזק את מעמדם האובייקטיבי, ולעגן. את תרומתם לתוקפה החוקי של הצוואה.
צוואה בפני רשות היא צוואה אשר במסגרתה המצווה יכול לבצע את צוואתו לגורם ממשלתי רשמי. גורם זה יהיה שופט, חבר בית דין דתי, רשם בית משפט, רשם לענייני ירושה או נוטריון. עריכת צוואה זו מתאפשרת באמצעות עריכתה בעל פה אל מול הנציג מטעם הרשות. או לחילופין, הגשתה על טופס, בכתב, לאותו הגורם.
צוואה בפני רשות מקבלת עיגון וחיזוק לתוקפה ומעמדה בשל האמינות והאמון שיש לאופן עריכתה. וזאת משום שהרשות נתנה עליה את הדעת ונכחה במועד עריכתה. עניין זה יכול לסייע אם וכאשר אדם כלשהו ינסה לערער על תוקפה של הצוואה.
ירון בן שי
המחוקק מאפשר, ככלל, לכל אדם לערוך את צוואתו כפי שירצה. עם זאת, ישנן כמה מגבלות שיש לשים אליהן לב.
ראשית, לא ניתן להתחייב בפני אחר לעשות צוואה, לשנות אותה או לבטל אותה. כל התחייבות שכזו הינה בטלה וחסרת תוקף. צוואה לא יכולה לכלול הוראה לפיה המצווה לא יכול לשנות אותה בעתיד או שכל צוואה עתידית בטלה. הוראה שכזו לא תקפה והיא חסרת משמעות משפטית. בנוסף להגבלות אלו, המצווה לא יכול להאציל את זכותו לקבוע את צוואתו לאדם אחר.
כשאדם עורך צוואה, עליו לדעת כי בבוא בית המשפט להכריע מה גובר. בהתאם לפסיקה, בהסכם ממון מול צוואה, הצוואה גוברת. לכן, בעת עריכת הצוואה להביא בחשבון גם הסדרים שהוסכמו בין עורך הצוואה. ובין בן או בת זוגו. וזאת בהתאם לחוק יחסי ממון.
לא כל האנשים בוחרים לערוך צוואה, מסיבותיהם שלהם. הדין הישראלי לא מפקיר את רכושו של נפטר שלא ערך צוואה, וקובע הסדר קבוע לירושה. ההסדר נועד ליצור ברירת מחדל של חלוקה הגיונית של נכסי הנפטר, כזו. שככל הנראה תענה על הצורך של חלקים נרחבים בציבור.
עם זאת, ישנם יתרונות רבים לכתיבת צוואה על פני שימוש בברירת המחדל של המחוקק. ויש לתת עליהם את הדעת כאשר שוקלים אם לערוך צוואה או לא.
אם לאדם יש כוונה לבצע, במסגרת הורשת נכסיו, חלוקה שאינה חלוקה שווה לגמרי בין יורשיו.
שיקולי מס מהווים סיבה נוספת שלא לחלק אוטומטית את נכסינו במותנו אלא לחלק אותם באופן מיטבי.
לדוגמא, אם לאדם ישנם מספר נכסי מקרקעין, הוא ירצה לנצל את הפטור ממס שבח. המאפשר להעביר בירושה נכסים וכל עוד אלה לא נמכרים לצד ג' – אין עליהם מיסוי. לכן יש לבצע חלוקה מדויקת של הנכסים שתאפשר חלוקה שווה כמה שאפשר.ללא מימוש הנכסים.
משרדנו עוסק בעריכת צוואות ובהגשת התנגדויות לצוואות. אנו מעניקים מעטפת מלאה הן למצווים והן ליורשים. נושא הצוואות והירושות הינו נושא סבוך ובירוקרטי מאוד. ועל כן, תמיד מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין בעל ניסיון בתחום. אשר יוכל לוודא כי רצונכם ימומש ככתבו וכלשונו.
